רשימת שירים בהופעה

כל כך לחוץבלוז לחילונילהיות ישראליתופסים ראש קטןתל אביבידמייני שאת בסרטבלוז לנפטראסיר 1376הים נחצה לשנייםהיא לא מוצאתבלוז לשבתמדריך געגועניפגש שוב בקרובהרשימה
×
כל-כך לחוץ,
מדוע זה קורה בזמן של אהבה כל-כך לחוץ
מדוע את חומקת לליבי
בלילה ער, לך אתמכר
 
ומסביב שומע - "תתבגר"
כל יום אותו הקול
כל יום אומר לי - "התעורר"
ושוב חוזר
"אל תלחץ" מעז לאמר
ושוב ושוב, זה לא עוזר
והוא אומר שזה לטובתי, לטובתו
למען העולם, לא מאשר, לא מוותר
 
כל-כך לחוץ,
מדוע זה קורה בזמן שאת איתי
זה לא נחוץ
אז איך לצאת מזה
לשאת אגרוף קמוץ
ולא להיות לחוץ
 
ומסביב שומע - "תתבגר"...
 
כל-כך לחוץ,
היום מעיק, הזמן בורח כקוסם ואין תרוץ ואת היכן, ואיפה הסיום כל-כך רוצה אותך מוצא
 
ומסביב שומע - "תתבגר"...
 
×
נוסע בשבת, אמרו שעוד מותר
לים בתל אביב, לְטֵדִי עם בית"ר
יושב עם הקטנה, עוזר לה בתנ"ך
כן, מי אמר למי: חִזְרִי כבר למטבח
וגם עם הגדולה, יש משהו הזוי
יוצאים להצגה, וְלַמּוֹרָה ציווי
"כולם להתחלק: בנים, בנות לחוד"
אנ'לא זוכר מתי, חזרנו לתלמוד
 
אז מה אני עושה? שמח ששאלתם
אצלנו במגזר, זה לגמרי אופייני
הצבעתם ברגליים, אז זה מה שקיבלתם
הכי טוב לקטר, זה בלוז לחילוני
 
פותח חדשות, שוב באיזו עיר
ביום העצמאות, ילדה רוצה לשיר
אמרו לה "לא יקרה", באופן די ברור
השר הממונה, בחסידות של גור
 
אז מה אני עושה? שמח ששאלתם…
 
וגם אצל הבן, סבבה בבסיס
מביא חלב עמיד, אל המקרר מכניס
אכן טעות קשה, קרוב אל הנקניק
עוד שי מהסמל, שבת לו מעניק
 
אז מה אני עושה? שמח ששאלתם…
 
לפני שנסכם, אצלנו בעדה
נהוג גם להושיט ת'לחי השנייה
אז מה אני עושה נראה לי הגיוני
הכי טוב לקטר, זה בלוז לחילוני
 
אז מה אני עושה? שמח ששאלתם…
 
×
ברוכים הבאים לוועדת הקבלה לישראלים
להיות ישראלי זה להגיד יהיה בסדר ולפעמים זה אפילו עובד בלי כוונה להיות ישראלי זה לבכות שיקר פה ואז לצאת לנופש שלוש פעמים בשנה להיות ישראלי זה להיות בן 19 ולהטיס מטוס קרב, גבוה בשמיים להיות ישראלי זה להיות בן 19 ולבחור כבר פעמיים
להיות ישראלי זה להיות מוקף בהרבה חברים ועוד אחד הכי טוב מהצבא להיות ישראלי זה לתלות שלט של ביחד ננצח שאולי יביא לנו קצת תקווה להיות ישראלי זה להיות כל הזמן מחובר לחדשות להיות ישראלי זה אף מילה עברית בחו"ל, לא לחפש צרות
ארוחת בוקר ישראלית זה באגט צרפתי סלט יווני עם גבינה בולגרית באותה הצלחת להיות ישראלי זה להיות אור לגויים ולחשוב שהשמש זורחת לנו מהתחת להיות ישראלי זה לנסוע רחוק לפגוש פתאום חבר ובחזרה לארץ, במטוס להתרגש מקו החוף של תל אביב כי אין דבר כזה בשום מקום אחר
×
אין לדעת מה יביאו כנפיו של המחר לא לדעת מה יהיה, נשכח מכל דבר תופסים ראש קטן
אנחנו אנשים פשוטים אין בעיות אצלנו והחיים כל-כך יפים, לא מאיימים עלינו תופסים ראש קטן
לא דואגים ליום יבוא ולא חושבים יותר עדיף לחיות שעה, שעה עד שהכל עובר
העננים שבשמים טסים נעלמים למי אכפת אם עוד יומיים יתחילו הגשמים תופסים ראש קטן
לא דואגים ליום יבוא...
די לא לחשוב על מלחמה, על כוכבים נופלים לא אל תתנו לי לפקד, אוהב את החיים תופסים ראש קטן
לא דואגים ליום יבוא…
וגם אנחנו כמו יונים יפות ולבנות יושבים צופים בעננים, שוקעים בחלומות תופסים ראש קטן
×
אני קוסמופוליט, נמנע מכל תקרית
איני נסחף לפולמוס
אני אופורטוניסט, מוכר כקונפורמיסט
בקיצור טיפוס
 
אני הלבנטיני
הייתי פעם ציני
חלמתי להיות מקורי
ולעסוק בחיפוש עצמי
אך הפסקתי להיות נאיבי
כשנהייתי תל אביבי
 
הייתי טכנוקרט, באופן מפורט
עם אפס מודעות
הפכתי ליברל, אולי לא רע בכלל
קמצוץ אנושיות
 
אני הלבנטיני...
 
העיר הזו גדולה, עלי בכל מידה
לטעום מכל פירור
לציור בשני גוונים, נוספו הרבה צבעים
עכשיו הכל ברור
 
אני הלבנטיני...
 
×
דמייני שאת בסרט ואני שם הגיבור
את הטקסט את לא זוכרת ופתאום נדלק זרקור
הנבל קרב לדלת ואני בעקבותיו
בעינית את מסתכלת ורואה שם את פניו
ובדמיוני רואה כבר איך הדלת תיפרץ
ואני מרגיש שתיכף כל העסק יתפוצץ
 
בוקר והמציאות
את עיננו מסנוורת
לילה של בהירות
בואי נשוב לחיות בסרט
 
הסתכלי לי בעיניים היצמדי לחלומות
אם תרכיבי משקפיים אז איתי תוכלי לראות
במציאות הזו רק שנינו, את, אני והעולם
לא יפריד דבר בינינו אף אחד שם לא קיים
 
בוקר והמציאות…
 
×
הייתי בן 100. הייתה לי לוויה אף חבר לא בא. נפטרו. הללויה מי שבכל זאת הגיע לא היה חבר אבל אני כבר מתתי. מה אני מקטר?
 
העמיסו אלונקה והתחילו לזוז לא מתחבר לשירה שלהם, תנו לי בבלוז היה כל כך אפור ונהיה לי גם קצת קר לא הצלחתי לזהות כאן אף אחד מוכר
 
הם נעמדו ליד הבור דקות ארוכות חשבתי שעכשיו הם יתחילו קצת לבכות אבל הם דיברו על אנשים בעבר ובהווה ורציתי לצעוק להם: היי, אני פה הנושא
 
חיכיתי לראות אור להיכנס למנהרה בפקק באיילון לוקחת פחות זמן ההמתנה ובזמן שהמתנתי, הם סגרו כבר עניינים נו הם מתורגלים בזה כבר הרבה מאוד שנים
 
וכל האנשים בלווייה שלי התפזרו מהר בלי לומר איך הייתי, אלוהי נו איך אפשר לבנות על לוויה הולמת כשאף חבר לא בא רק הקברן והחותנת
 
אז את מבינה סימה למה אני לא יכול להתחתן אז את מבינה סימה את מבוגרת לי מידי, כן רוצה מישהי צעירה ב-20-30 שנה
שיש לה חברים צעירים בני גילה ואז בגיל 100 תהיה לי לוויה עם מלא חברים וקברן וגם אישה הייתי בן 100. הייתה לי לוויה נפטרו הללויה
×
אסיר אחת שלוש שבע שש,
יש תיאבון לארוחה אחרונה?
אין. איך אין?
אין תאבון, לא יהיה, אין גם מחר
אסיר אחת שלוש שבע שש מזמין תמר
 
אסיר אחת שלוש שבע שש,
למי להעביר חפצים?
אין. איך אין?
אין חפצים. אין אישה. אין אף מכר
אסיר אחת שלוש שבע שש מזמין תמר
 
אסיר אחת שלוש שבע שש
יש מילים אחרונות ?
אין. איך אין?
אין מילים. אין מה לומר. הכל נגמר
אסיר אחת שלוש שבע שש מזמין תמר
 
את גלעין התמר יטמין בכיסו
אסיר אחת שלוש שבע שש סיים את דרכו
 
ואחרי לכתו, ואחרי כעסו
הוא יצמח ויפרח וידע
משהו נשאר גם ממני
 
אסיר אחת שלוש שבע שש מזמין תמר
×
ארזנו את הבית וארזנו את הילדים
דחסנו את הזכרונות עמוק, עמוק בפנים
סגרנו את השער, בחוץ היה סגריר
את כל החששות ניסינו להסתיר
 
אז הבטנו לאחור במבט מעט לחוץ
מה שלא נכנס למזוודה, נותר זרוק בחוץ
ואת סובבת פנייך, השפלת את מבטך
ניסיתי לנחם, אך לא ידעתי איך
 
אז הים נחצה לשניים, והמשכנו אל הלא נודע
בלי מבט אחד אחורה, בלי שום צער או חרטה
חיפשנו את השקט, חיפשנו קצת שלווה
בלי לדעת אם זה טוב או אם זה רע
 
חיפשנו את השקט, חיפשנו קצת שלווה
בלי לדעת אם זה טוב או אם זה רע
 
ומהרגע שהגענו כל משפט הוא עם פה ושם
בסלון שוכבת מזוודה צופה שם בכולם
אימצנו לנו כלב, אימצנו חברים
ניסינו קצת להיות מאושרים
 
אז הים נחצה לשניים…
 
חיפשנו את השקט, חיפשנו קצת שלווה
בלי לדעת אם זה טוב או אם זה רע
 
ובים הקרקעית כמונו חשופה
מגלה ומסתירה את הייאוש והתקווה
ומבט אחד אחורה הים פתאום נסגר
ואיתו טבע אתמול התחיל מחר
 
אז הים נחצה לשניים…
 
חיפשנו לנו שקט, חיפשנו קצת שלווה
אנחנו מתרגלים כבר לשגרה
×
היא לא מוצאת - את הכיוון
 
היא שומעת
היא שוקעת
היא נקרעת
כן נקרעת מבפנים
היא יודעת
מה אומרים האחרים
 
היא לא מוצאת - את התקווה
 
היא שומעת…
×
שבת בבוקר, אין לי שום אשליות
ברקע התראה, של חמש עשרה שניות
בראש רצות המחשבות
הקפה כבר מתקרר לו
ואני רק רוצה לחיות
 
בחוץ רגוע, ושוב שיגרה
מדליק לעצמי סיגריה, קצת שקט בקטנה
הילדים משתוללים שם בגינה
מה עוד נותר שם
שאריות של אמונה
 
חבר שלח לי, דרישת שלום מחו"ל
בחדשות שמע ש.. אתם על זמן שאול
עוד מעט ירד מבול
מה עוד נותר שם?
לך תסביר לו, שזאת לא מכירת חיסול
 
קפה של בוקר, אל המיטה
אני ואת ביחד, עיתון זרוק על הרצפה
הגשם מפלח את הדממה
מה עוד נותר שם
שאריות של נחמה
×
יום, לכאורה כרגיל סידור אחרון סוגר ת'תרמיל יש, מן שמחה עצורה לא נותרו לו מילים אין מדריך לפרידה
 
הוא בשבילנו עוד ילד הוא עוזב כעת זה קורה באמת הוא, געגוע בבית יוצא לדרכו אולי טוב בשבילו
 
שוב כל הבית נרגש הוא אמר שאולי הוא יצא לסופ"ש אין, לא יום לא שבוע לו היה רק ספרון או מדריך געגוע
 
הוא בשבילנו עוד ילד…
 
הוא, משתנה בכל פעם ואיתו העולם, השתנה לכולם
×
אז מה קורה? הגעתי אחרון?
לקח לי קצת זמן, למצוא חניה
אני מניח שלא קרה שום דבר דרמטי
מאז הפגישה האחרונה
שב, תזמין משהו קודם, אדי אומר, קח אוויר ותרגע
תשפוך, תשפוך כבר: בלה בלה בלה...
 
ארז מזמין שליש בירה, ושם בצד ת'סלולרי
הוא אומר:
"קניתי לעצמי מרצדס שחורה עם גג נפתח כי אני יכול וגם כי בא לי"
לֶמה אנחנו חוסכים? הוא שואל, והוא קצת מאדים
ואדי מוסיף: אולי כדאי לפעול, לפני שאלוהים יקדים
 
מה מצב ההשקעות מידד
אני שואל מתוך תסכול
"אין לי מושג, אין לי שקל על התחת, הכל מושקע בטיולים בחו"ל "
ובכל זאת אני מקשה, מה יהיה עבור הילדים
"אני משאיר להם זיכרונות, שיחפשו לעצמם חיים"
 
יש 2 רגעים חשובים בחיים של האדם, טל אומר בקול רגוע
הרגע שבו הוא נולד והרגע שבו הוא הבין מדוע
טוב, יאללה כבר מאוחר, שנזמין קינוח
שיהיה כזה טוב
די לחפור, תוציאו יומנים
מתי נוח, להיפגש שוב בקרוב
×
מביט לאחור,בשקט עכשיו
את שנות התיכון, שרפתי לשווא
ומשם שיזפון, עושה טירונות
נשלח לתוך עזה, משתדל לא למות
 
ממלצר, מנקה, בקושי נושם
ת'כרטיס לפרו, צריך לשלם
האם צריך טרקים בקצה העולם
למצוא לי סוף סוף ת'אחת מכולן
 
התעוררנו מוקדם, למצוא תאריך
גם לה יש סימון לעשות כי צריך
השעון מתקתק כולם לי אומרים
כדי להיות מאושר צריך ילדים
וגם הם עוד צריכים רשימה להספיק
ללמוד, לשרת, לטייל, להרחיק
מביט לעתיד, נראה על פניו
זה זמן לעצמי, יש שקט עכשיו
 
בית ספר / צבא / עוזב את הבית / טיול חברה / חתונה / ילדים / עבודה
אולי לא חייבים שום רשימה
פשוט חיים